Tip 1 of 10 of “Tips and Tricks on Making a Will in Israel”: Why should I bother making a Will?

Tip 1 of 10 of “Tips and Tricks on Making a Will in Israel”: Why should I bother making a Will?

Making a Will, which is usually a very simple and relatively inexpensive document in Israel, can be a very simple expedient for avoiding intra-family conflict, squabbles and misunderstandings amongst your heirs. In addition, probating a Will, when the time comes, involves much less expense, time and bureaucracy than that required in order to obtain a Succession Order. Moreover, the latter may well distribute your estate in a manner which is less than ideal – for example, it may grant your widow only half of your estate, with the other half being distributed outright amongst your children. Your Will can also appoint named guardians to look after your children should you and your spouse die while they are still young or are incapable of managing their own affairs.

http://www.wdde.org
A Will can thus deal clearly and straightforwardly with issues such as:

  • whether you would like your spouse to take possession of all your assets after you die, or whether you would prefer to distribute your assets in a different manner, e.g. half to your spouse and the other half to your children, or to children from a former marriage;
  • whether any of your children have special needs, which may justify an unequal division of your assets;
  • whether your grandchildren should inherit the share of your estate that their parent would have inherited had s/he been alive on the date of your death;
  • whether a trust ought to be established to preserve the assets of your estate after your demise, in order to allow for their distribution only after the beneficiaries have reached a certain age (usually 21 years of age in the case of Israeli beneficiaries, after Army service);
  • whether you would like to make any special bequests of any items of monetary or sentimental value to ensure their use for one or more generations to come;
  • whether you would like to include a long-stop provision to cover the possibility that, God forbid, your entire family (children and grandchildren included) might die in a plane or car accident, etc.
  • the appointment of named guardians over your children, should you die before any of them reach the age of 18 or 21.

For further advice and assistance in making an Israeli or UK Will, feel free to contact Simon: 0737-40-60-40 / 0545-742-374 / [email protected]

http://www.wdde.org

Tip 1 of 10 of “Tips and Tricks on Making a Will in Israel”: Why should I bother making a Will?

Making a Will, which is usually a very simple and relatively inexpensive document in Israel, can be a very simple expedient for avoiding intra-family conflict, squabbles and misunderstandings amongst your heirs. In addition, probating a Will, when the time comes, involves much less expense, time and bureaucracy than that required in order to obtain a Succession Order. Moreover, the latter may well distribute your estate in a manner which is less than ideal – for example, it may grant your widow only half of your estate, with the other half being distributed outright amongst your children. Your Will can also appoint named guardians to look after your children should you and your spouse die while they are still young or are incapable of managing their own affairs. A Will can thus deal clearly and straightforwardly with issues such as:

  • whether you would like your spouse to take possession of all your assets after you die, or whether you would prefer to distribute your assets in a different manner, e.g. half to your spouse and the other half to your children, or to children from a former marriage;
  • whether any of your children have special needs, which may justify an unequal division of your assets;
  • whether your grandchildren should inherit the share of your estate that their parent would have inherited had s/he been alive on the date of your death;
  • whether a trust ought to be established to preserve the assets of your estate after your demise, in order to allow for their distribution only after the beneficiaries have reached a certain age (usually 21 years of age in the case of Israeli beneficiaries, after Army service);
  • whether you would like to make any special bequests of any items of monetary or sentimental value to ensure their use for one or more generations to come;
  • whether you would like to include a long-stop provision to cover the possibility that, God forbid, your entire family (children and grandchildren included) might die in a plane or car accident, etc.
  • the appointment of named guardians over your children, should you die before any of them reach the age of 18 or 21.

For further advice and assistance in making an Israeli or UK Will, feel free to contact Simon: 0737-40-60-40 / 0545-742-374 / [email protected]

Can we really say (or sing): “I never saw a righteous person who was forsaken and whose progeny didn’t have enough to eat.” Short D’var Torah - Parshat Ki Teitzei

At the end of Birkat HaMazon, we are usually too much in a rush (or too tired) to concentrate on the weighty question that emerges from the penultimate verse from Psalm 37, in which King David declares: “Both when I was young and when I became older, I never saw a righteous person who was forsaken and whose progeny didn’t have enough to eat.”

Can we really proclaim this sentence with all honesty, bearing in mind the reality on the ground - in Israel and overseas? Can we honestly say (usually sing), hand-on-heart, that we never see righteous people neglected and without enough food to eat?

In our parsha (Devarim 22:1), we read: “You shall not SEE your fellow’s ox or sheep stranded and ignore them; you shall surely return them to your fellow.”

In other words, the Torah is intimating to us - when you see an injustice in the world, don’t just ignore it and pretend it doesn’t exist; rather, do something about it! Do a good deed and return your fellow’s lost property. Give the righteous food - or better still sit them down and discuss their situation, along with a drink and a smile, to make them feel wanted and inspired to consider and explore new and more creative avenues for employment opportunities etc.

Each of us should be a Jewish Bob Geldof (each in his or her own way), who responded to a BBC news report in 1984 about the famine in Ethiopia by mobilizing the pop world to do something about the images he had seen.

May we all be written and inscribed in the Book of Life!

How Are Judges and Lawyers Relevant to Me? (D’var Torah, Parshat Shoftim)

In tomorrow’s chapter of Ethics of the Fathers (Ch. 1, Mishna 8 Pirkei Avot), we are cautioned: “Don’t comport yourself like the lawyers. And when the litigants stand in your presence, you should regard them as if they are guilty, but when leave your presence, you should regard them as if they are guiltless, once they have accepted upon themselves the judgment.”

This Mishna clearly addresses the judges. Indeed, much of Pirkei Avot, especially Chapter 1, addresses the leaders of the nation and its judges. This being the case, what relevance does this Mishna have for the 99% of society who are not trained judges and lawyers?!

Indeed, the same question can be asked of the beginning of our parsha, which commences: “Judges and officers you shall appoint over all your gates…”!

The Chida, Rabbi Chaim Yosef David Azulai, in his commentary on our Mishna, comments, incisively: “The Mishna cautions a person not to search for ways to try and minimize one’s guilt, with all sorts of convoluted arguments and claims, as lawyers are inclined to do(!), for even when their guilt is clear, they assert the client’s righteousness with the aid of many and varied hair-splitting distinctions, because this is the main way that the evil inclination works - to minimize a person’s sin and to maximize his merit… And this is the principle that the teacher of the Mishna wishes to teach us - “Don’t comport yourself…” - i.e. in a matter that concerns yourself, don’t be like the attorneys who maximize your innocence…”

The great Ethical and Hassidic masters interpreted the beginning of our parsha in similarly creative ways. Why, they asked, is the command to appoint judges and officers phrased in the singular (titen le’cha, be’chol she’arecha), rather than the plural form? This alludes to the fact, they argued, that every person has many gateways: the gate of sight and the eyes, the gate of hearing - the ears, the gate of speech - the mouth, the gate of smell - the nose, and the gate of touch - viz. the hands and feet. It is for this reason, they explain, that the Torah formulates its command in the singular - because it is addresses to every individual. Each one of us must appoint judges and officers over all these gates…

Besides for the officer/policeman whose job is to monitor the direction of one’s gaze, one also needs to be a judge, who carefully considers each issue on its own facts and rules whether the gaze is for a praiseworthy purpose (a mitzva) or whether for a different purpose; and so on, for all of our senses.

May we all be blessed with a meaningful and successful Ellul in the run-up to the Yamim Noraim of Rosh Hashana and Yom Kippur. Now is the time to work on our gates, our senses and character traits!

Shabbat shalom,
- Simon

10 שאלות מצויות בעניין עריכת צוואה בישראל

10 שאלות מצויות בעניין עריכת צוואה בישראל[1]

http://www.wdde.org

 


1. מדוע שאטרח לערוך צוואה?

צוואה, מסמך פשוט ויחסית זול בישראל, עשויה להיות מועילה מאוד במניעת קונפליקטים בתוך המשפחה, מריבות וחוסר הבנה בין יורשים. בנוסף, קיום צוואה, בבוא העת, כרוך בפחות הוצאה, פחות זמן, ופחות ביורוקרטיה מאשר השגת צו ירושה. יתרה מכך, צו ירושה עשוי לחלק את עיזבונך באופן פחות מאידיאלי – למשל, להעניק לאלמנתך רק מחצית מעיזבונך, ואלו המחצית השניה תחולק בין ילדיך. כמו כן, בצוואה ניתן למנות אפוטרופוסים שיטפלו בילדיך במקרה שאתה ובת זוגך תמותו כאשר הילדים עדיין צעירים או אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם.

בנוסף, תוכל צוואה להתמודד בבהירות ובפשטות בנושאים כגון:

(א) האם תרצה כי בת זוגך תקבל את כל עיזבונך לאחר מותך, או האם תעדיף לחלק את העיזבון בצורה שונה, כגון מחצית לבת זוגך ומחצית לילדים, או לילדיך מנישואים קודמים;
(ב) האם יש לאחד מילדיך צרכים מיוחדים, אשר עשויים להצדיק חלוקה בלתי שווה של עיזבונך;
(ג) האם יירשו נכדיך את החלק בעיזבונך אשר ההורה אמור היה לרשת לו היה חי במועד פטירתך;
(ד) האם יש להקים נאמנות כדי לשמור על הנכסים שבעיזבונך לאחר פטירתך, על מנת לאפשר חלוקתם רק לאחר שהנהנים הגיעו לגיל מסוים (בדרך כלל גיל 21, לאחר השירות הצבאי);
(ה) האם תרצה להוריש במיוחד פריטים בעלי ערך ממוני או סנטימנטלי על מנת לאפשר את השימוש בהם בדור הבא או בדורות הבאים;
(ו) האם תרצה לכלול תנאים לטווח ארוך על מנת לכסות את האפשרות שחס ושלום כל משפחתך (כולל ילדים ונכדים) תיספה בתאונת דרכים או תעופה, וכדו’.
(ז) מינוי משמורנים שמיים על ילדיך, שמא תמות בטרם הגיע מי מהם לגיל 18 או 21.


2. צוואה אחת או שתיים?!

(א) עליתי ארצה אך יש ברשותי נכסים בחו”ל. האם אוכל לכסות את כל נכסיי באמצעות צוואה אחת הנערכת בישראל?

טכנית, כן, על אף שבמקרה זה כאשר תגיע לגיל 120 יהיה צורך לקיים את הצוואה הישראלית ביותר מאשר תחום שפוט אחד, ותהליך זה עלול להיות יקר וכרוך בביורוקרטיה רבה.

ככלל, מומלץ לאדם שבבעלותו נכסים במדינות שונות או באזורי שיפוט שונים להכין צוואה נפרדת בכל תחום שיפוט, על מנת להימנע ממסים בלתי נחוצים וסיבוכים נוספים בעתיד. לכן, אם לאשתי ולי יש נכסים בישראל, אך עדין יש לנו נכסים גם באנגליה ובארה”ב, עלינו לחתום בסך הכל על שלוש צוואות: אחת בישראל עבור שנינו, אחת באנגליה עבורי, ואחת בארה”ב עבור אשתי.

(ב) במקרה בו רוב נכסיי עברו לישראל, האם עדיין עלי לערוך צוואה נפרדת בחו”ל?

בנקודה הקודמת שלנו, יעצנו להכין צוואות נפרדות עבור תחומי שיפוט שונים שבהם אנו מחזיקים נכסים. אך, ישנם מקרים בהם אין צורך כלל בצוואה נפרדת בחו”ל.

למשל, אם בבעלותך חשבון בנק בחו”ל, תוכל למלא טופס “מינוי נהנים”, אשר באמצעותו אתה מציין בן משפחה אחד או יותר או אנשים אחרים אשר יירשו את הכספים בחשבון זה עם פטירתך. באופן זה, נכסיך הנמצאים בחו”ל יעברו ללא קשר לצוואה שערכת, תימנע הקפאתם עם מותך עד שניתן יהיה לקיים את הצוואה הרלוונטית או להוציא צו ירושה למקרה בו אין צוואה.


3. מהי משמעותו של קיום צוואה?

“קיום צוואה” הוא מונח בו משתמשים כאשר מדברים על הזכות לטפל בענייניו של הנפטר –וספציפית ליישב את כל הטענות ולחלק את רכושו של הנפטר על פי צוואה תקפה. “צו קיום צוואה” מאשר את תקפות צוואתו של הנפטר. ברגע שאושרה צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה או, במקרים יותר מסובכים, על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ניתן להסתמך אל אמתותו. קיום צוואה מגן, אם כן, על הוראותיו של הנפטר, מאשר את מנהל העיזבון כאדם שרשאי לטפל בעיזבונו של הנפטר על פי צוואתו, מגן על האינטרסים של בני משפחה אשר להם תביעות כלפי העיזבון, ומגן על מנהל העיזבון כנגד תביעות משפטיות.


4. מינוי מנהל עיזבון בתוך הצוואה

(א) מהו תפקידו של מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון הוא אדם או חברת נאמנות המתמנה על ידך בצוואתך כדי לבצע את רצונותיך ולחלק את עיזבונך כאשר אתה הולך לעולמך. העיזבון שלך הוא כל הרכוש שבבעלותך בעת פטירתך. הוא עשוי לכלול סוגים שונים של נכסים כגון רכב, בית, קוטג’, קרקע, ריהוט ותכשיטים. ישנו רכוש נוסף אשר עשוי להצטרף לעיזבונך לאחר פטירתך, כגון ריבית על השקעות והכנסה מנכסים מושכרים.

תחומי האחריות של מנהל העיזבון כוללים השגת עותק מקורי של הצוואה שלך; לקיחת שליטה על עיזבונך ועריכת רשימה של נכסיך; פנייה לבית המשפט לאישור קיום צוואה, וכאשר מתאים הדבר, ניהול העיזבון ותשלום כל החובות התלויים ועומדים; וחלוקת הרכוש שלך על פי רצונותיך כפי שנקבע בצוואתך.

(ב) האם מומלץ למנות מנהל עיזבון עבור צוואתי או לא?

שלא כמו בתחומי שיפוט אחרים, בישראל אין חובה למנת מנהל עיזבון. אכן, אם העיזבון הוא קטן או פשוט, כנראה שאין הדבר נחוץ, על אף שבכוחו של מנהל עיזבון לסייע בחלוקה יעילה של העיזבון. מינוי של מנהל עיזבון עשוי להוסיף עלויות ניכרות לפירוק העיזבון, משום שנדרש ממנו להגיש לאפוטרופוס הכללי רשימת מלאי של כל נכסי העיזבון וכן דוח שנתי של עסקיו ביחס לאותם נכסים, וכן פניות שונות לבית המשפט.

(ג) מתי ראוי למנות מנהל עיזבון?

במקרים בהם ניתן לחזות סיבוכים, מקרים של מחלוקות פוטנציאליות בין נהנים, כגון כאשר יש לכותב הצוואה ילדים מנישואין קודמים, ראוי למנות בצוואה מנהל אחד או יותר לעיזבון. אפילו במקרים כאלה לעתים אין צורך למנות מנהל – היה לי פעם המזל לקבל השראה מזוג מבוגר (נישואין שניים שלו עם ילדים מאשתו הראשונה, נישואין ראשונים שלה ללא ילדים), שם ברור היה כי האישה החדשה מסתדרת כל כך טוב עם ילדיו של בעלה מנישואיו הראשונים עד שביקשה להוריש להם 90% מנכסיהם!

תהיה חובה למנות מנהל עיזבון, למשל, כאשר לא ניתן למצוא את עקבותיו של אחד היורשים.

(ד) האם יש למנות בני משפחה כמנהלי עיזבון?

תוכל לבחור אדם מסוים או חברת נאמנות על מנת שיפעל כמנהל עיזבון. אם תבחר אדם, עליו להיות בן 18 או יותר. רוב האנשים בוחרים קרוב משפחה או ידיד קרוב כמנהל עיזבון. אם עיזבונך גדול או מורכב, ייתכן כי תרצה למנות בעל מקצוע כמנהל, כגון עורך דין או רואה חשבון, או אפילו שניהם.

בדרך כלל, יסכימו בני משפחה לנהל את העיזבון ללא תשלום. אם ברצונך למנות בן משפחה בצוואתך, תמיד יש לשוחח מראש עם האדם המדובר על מנת שידע במה כרוך התפקיד. זכור, גם, כי האדם שמינית בצוואתך כמנהל עיזבון רשאי לסרב לבצע זאת. אין צורך להיות מומחה כלכלי או משפטי, כל עוד יש למנהלי העיזבון נגישות ליועצים קומפטנטיים אשר יוכלו לייעץ להם ולסייע בידם לנהל את העיזבון. אך, מנהלי עיזבון אינם יכולים להותיר החלטות חשובות בידי אחרים, כגון האם למכור נכס מסוים או האם להשקיע במניות או בקרנות.

לעומת זאת, אם העיזבון שלך גדול או מורכב, או אם הנך מעדיף כי בני משפחה או ידידים לא ינהלו את העיזבון, או הנך חש כי לבני משפחה או ידידים אין די זמן או ניסיון לכך, כדאי לשקול מינויו של מנהל עיזבון מקצועי. זאת, על אף העובדה כי אדם כזה אכן יגבה תשלום על שירותיו המקצועיים, אשר יתבצע בעת חלוקת העיזבון. בעלי מקצוע מציעים היכרות עם חוקי המס, ניהול השקעות, מנהל עסקים או נדל”ן – תחומי מומחיות הנדרשים על מנת לנהל את עיזבונך.

(ה) האם עלי לבחור מנהל עיזבון אלטרנטיבי?

כן, עליך לבחור אדם נוסף אשר יחליף את המנהל למקרה שהאדם המועדף עליך אינו מעוניין או אינו מסוגל לפעול כמנהל עיזבון בעת פטירתך. אף אם בחרת בבת זוגך כמנהלת עיזבון, כדאי לבחור אדם נוסף. אם המנהל שבחרת לא יוכל לפעול ולא ציינת בצוואתך שם של חלופה, ייאלץ בית המשפט לקיום צוואות למנות מנהל, בהנחה כי אכן תפקיד כזה נדרש.


5. מינוי נאמנים

(א) מהו נאמן ומהו ההבדל בין מנהל עיזבון לבין נאמן?

מנהלי העיזבון מחלקים את העיזבון של כותב הצוואה ומנהלים אותו לאחר מותו. הנאמנים ייקחו את האחריות וינהלו כל נאמנות אשר תיווצר על פי הצוואה לאחר שהסתיים ניהול העיזבון.

(ב) מתי יש למנות נאמן?

לא תמיד נדרשים נאמנים. במקרה של צוואה פשוטה, בדרך כלל אין צורך ליצור נאמנות. במצבים מורכבים יותר, ייתכן כי כותב הצוואה יידרש ליצור נאמנות, כגון כאשר ישנו יורש קטין שיש לו חלק בעיזבון ולא ניתן לחלק את הרכוש לקטין זה כי אינו מסוגל לתת קבלה תקפה, או כאשר כותב הצוואה אינו מעוניין כי הקטין יירש את חלקו בטרם יגיע לגיל מסוים (בארץ, לעתים קרובות גיל 21, עם סיום השירות בצה”ל).


6. התהליך של חתימה על צוואה

לאחר שאישרת את ניסוח הצוואה שלך, עליך:
(א) להדפיס שני עותקים של הצוואה (שלושה אם אתם זוג) אחד עבור כל אחד מכם ואחד עבור מנהל העיזבון, אם אכן מונה כזה בצוואה.
(ב) לחתום על העמוד האחרון של הצוואה ולכתוב תאריך, בנוכחותם של שני עדים בוגרים עצמאים (אשר צריכים להיות כשירים מנטלית, ללא קרבת משפחה זה עם זה, וללא קרבת משפחה כלפיך).
(ג) לחתום בראשי תיבות בתחתיתם של שאר דפי הצוואה.
(ד) לאחר שחתמת וכתבת תאריך, העדים צריכים לחתום את שמותיהם במקום המצוין על שני ההעתקים של הצוואה. לאחר מכן הם צריכים להוסיף את שמותיהם המלאים, מספרי תעודות זהות וכתובות מתחת לחתימותיהם.
(ה) לבסוף, העדים צריכים לחתום בראשי תיבות בתחתיתם של שאר דפי הצוואה.
(ו) עליך לשמור את אחד מן העותקים החתומים של הצוואה במקום בטוח, ואילו את משנהו למסור למנהל העיזבון (אם אכן מונה כזה בצוואתך).


7. חתימה על צוואה בפני נוטריון – מהם היתרונות?

(א) האם עלי לחתום על צוואתי בפני נוטריון?

על פי החוק בישראל, צוואתך תקפה אם נחתמה בנוכחותם של שני עדים רגילים או יותר, מעל גיל 18, שהנם נוכחים ועדים לצוואתך באותו זמן שאתה חותם עליו. הן אתה והן שני עדיך צריכים להיות כשירים מנטלית, וחובה כי לא תהיה כל קרבת משפחה ביניכם.

(ב) האם קיימים יתרונות בחתימה על צוואה בפני נוטריון?

כפי שהוזכר לעיל, צוואה אחרונה הנה תקפה אם היא חתומה על ידי כותבה (המצווה) בנוכחותם של שני עדים רגילים. אך, לעתים אדם עשוי לבחור לחתום על צוואה בפני נוטריון ישראלי. הנוטריון מאשר כי הצוואה הוקראה בפני המצווה וכי המצווה הצהיר מרצונו כי זאת צוואתו האחרונה.

היתרון בחתימה בפני נוטריון הנו כפול:

(א) המצווה יכול לומר את צוואתו בעל פה או בכתב בנוכחותו של הנוטריון, ללא צורך בעדים נוספים;
(ב) לצוואה בפני נוטריון יש משקל חזק יותר מאשר סוגים אחרים של צוואות על פי החוק הישראלי (הוא דומה לצוואה חתומה בפני שופט), ובכך שוללים את האפשרות לטענות עתידיות של חתימה מזויפת של המצווה, כגון על בסיס השפעה מופרזת או מצוקה. טענות מעין אלה עלולות לפסול את הצוואה.

ניתן לשמור בסוד כמוס צוואות החתומות בפני נוטריון – אף אחד אינו חייב לדעת על קיומן; וההנחה תהיה כי המצווה היה כשיר מנטלית ובעל זיכרון בריא וחופשי מכל השפעה או מצוקה כלשהם בעת החתימה על צוואתו.


8. מהו התהליך הנדרש לשינוי צוואה לאחר שהיא חתומה?

תוכל לשנות את צוואתך בכל עת שתרצה או באמצעות נספח או פשוט באמצעות כתיבתה של צוואה חדשה (שהיא בדרך כלל האופציה הנקיה ביותר והטובה ביותר, מתוך הנחה כי הצוואה המקורית נשמרה על המחשב).

מומלץ לבדוק במרווחים קבועים (כגון אחת לחמש שנים) את הצוואה כדי לראות אם יש צורך בשינויים חשובים.

לאור זאת, אידיאלית יש לנסח את הצוואה באופן אשר מסלק את הצורך בשינוים פשוטים – למשל, על ידי הימנעות מהזכרת שמות הילדים אשר יירשו בחלקים שווים, כאשר ייתכן כי ילדים נוספים ייוולדו במהלך השנים (או, לחילופין, לכתוב: “הילדים שלי החיים כעת הם…”).


9. מהו “טופס אריכות ימים” וכיצד באפשרותו לעקוף את הצוואה?

זהו טופס, אשר מומלץ כי בני זוג יבקשו מן הבנק לחתום עליו, כאשר פותחים חשבון או בשלב מאוחר יותר. הוא ממנה את שני בני הזוג כשותפים בחשבון הבנק שלהם. אמצעי זה מאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך לפעול בחשבון אף לאחר מותו של בן הזוג (“זכות ההישרדות”). ללא מנגנון זה, החשבון יוקפא אוטומטית עם מותו של אחד מבני הזוג, והבנק יסכים לאפשר עסקאות בחשבון רק עם הצגתו של צו קיום צוואה (כאשר ישנה צוואה) או צו ירושה (בהיעדרה).

התהליך עשוי להועיל גם במקרה של קרובי משפחה מבוגרים, על מנת לאפשר לילד אחד או יותר, למשל, לנהל את כספם למענם – ללא צורך לחתום על ייפוי כוח בפני נוטריון (מסמך אשר בכל מקרה יפוג אוטומטית עם מותו של בעל החשבון). כמובן, יש להשתמש באמצעי זה רק כאשר יש אמון מלא בין הקשיש לבין קרוב משפחתו.

10. אני יהודי שומר מצוות ומאמין כי בתקופה הנוכחית בריא וראוי להעניק לכל אחד מילדיי חלק שווה בעיזבון שלו, כולל בני הבכור ובנותיי. האם ניתן לערוך צוואה כך שהיא תתאים הן לדרישות ההלכה והן לחוק הישראלי המודרני?

לפי ההלכה, רק בנים זכרים זכאים לרשת את נכסי אביהם. התורה מעניקה לבנות זכות ירושה רק כאשר אין יורשים זכרים מאותו מעמד. לכן, הבנות לא תירשנה כאשר יש בנים, והאחיות לא תירשנה כאשר יש אחים. יתרה מכך, כאשר הבכור הוא זכר, הוא זכאי לחלק כפול – שני חלקים מנכסים מוחשיים בעיזבון. מכל האמור לעיל יוצא כי, לפי שורת הדין, אין האדם מסוגל לחלק את עיזבונו ליורשים בלתי הלכתיים, כגון אישה או בת, או באופן אשר ימנע מן הבן הבכור לקבל את זכותו ההלכתית לחלק כפול, בלי לעבור על ההלכה.

דרך אחת להתמודד עם אתגר זה הוא שאדם יעניק את רכושו במתנה כאשר הוא עדיין מסוגל לעשות זאת – טרם מותו – למשל לבנותיו. אך, למעשה, ייתכן כי עורך הצוואה לא יוכל להיפרד מרכושו במהלך חייו, וזהו חיסרון של הענקה מפורשת של מתנה. יתרה מכך, אין אפשרות כי מתנה הניתנת במהלך החיים תיכנס לתוקף לאחר פטירתו של עורך הצוואה – משום שעל פי הלכה, ברגע המוות עוברת הבעלות על הנכסים אוטומטית ליורשים ההלכתיים! הדרך לפתרון קושי זה הוא לנסח כלי חוקי, אשר יאפשר לנהנה לקחת בעלות מידית על הרכוש – ובו זמנית, לאפשר לנותן לשמור על הזכות שלו לכל הרכוש אשר צבר בחייו, וכן אפשרות לבטל את הנאמנות בכל עת שירצה. החיסרון בשיטה זו היא שרוב פוסקי ההלכה דורשים קנין על הרכוש שיהיה מחייב, וקניין כזה הנו אפקטיבי רק כאשר מעבירים רכוש המצוי ברשותו של המקנה בעת ביצוע הקניין! אם כן, קניין כזה לא יועיל לרכוש שטרם נצבר, כגון דבר שלא בא לעולם (ראה: בבא מציעא מו., טור ושולחן ערוך, חושן משפט רג, רט). לעומת זאת, צוואה קונבנציונאלית בדרך כלל עוסקת אף בנכסים העתידים להתהוות.

דרך אחרת לעקיפת המגבלות ההלכתיות היא באמצעות יצירת מצב של חוב. בפשטות, מאפשרת שיטה זו לאדם לערוך צוואה חילונית, ולחלק את רכושו באופן שווה בין יורשיו הזכרים והנקבות. הוא עושה זאת באמצעות יצירת חוב הגדול בהרבה מסך ערכו של העיזבון, כמנוף שיעודד את הבנים לבצע את תנאי הצוואה. אם לא יעשו כך, תדרוש מהם הצוואה לשלם את מלוא החוב הכספי לבנות (או לבנים שאינם בכורים). חוב זה משעבד את רכושו של עורך הצוואה – הן הרכוש הקיים היום והן רכוש עתידי. השתמשו בטכניקה זו בעיקר על מנת לתת לבנות מחצית של חלק או חלק מלא בעיזבון. מצב זה ידוע כ”שטר חצי זכר” או “שטר זכר שלם”. לעתים קרובות כתבו מסמך זה סמוך לנישואיה של הבת ומסרו לה אותו בזמן זה.

לאור הבעיות/האתגרים ההלכתיים דלעיל, ולאור הפתרונות הפוטנציאליים המוצעים, נוהג הכותב לערוך שני מסמכים עבור קליינטים שומרי מצוות המעוניינים לערוך צוואה ישראלית. המסמך הראשון הוא צוואה “חילונית”, בעברית או באנגלית, לפי חוקיה של מדינת ישראל ומותאמת לצרכיו הספציפיים של הקליינט – אשר בדרך כלל כולל חלוקת הרכוש לבן/ת הזוג שנשאר/ת בחיים ולאחר מכן לכל אחד מילדיו/ה (זכרים ונקבות) בחלקים שווים (בין לבכור ובין לאחרים). המסמך השני הנו “נספח הלכתי לצוואה” המבוסס על מסמך שנוסח על ידי הרב צבי יהודה בן יעקב, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב. מסמך זה מאפשר לצוואה החילונית להתאים לדרישות ההלכה, כאשר הוא מחבר את האלמנטים של גישת המתנה (עבור רכוש שקניין מועיל עבורו) והמכניזם של תשלום קנס (בסכום השווה לכפול מן החלק שכל אחד מן הנהנים יזכה לו על פי הצוואה החילונית, למקרה בו הבנים אינם משלמים את כל המחויבויות הכספיות שלהם לבנות תחת ה’ציון’ של חוב). את “הנספח ההלכתי לצוואה” מנסחים במסמך נפרד – והיתרון בכך הוא שבעת הגשת הבקשה לקיום צוואה, אין צורך להביא זאת בפניו של שופט חילוני (אשר עשוי להתבלבל במקרה הטוב, במיוחד לאור התנאי החריג של “חוב”).

לייעוץ נוסף וסיוע בהכנת צוואה ישראלית או בריטית (לרבות הכנת נספח הלכתי לצוואה), או בתחומים אחרים שבהם הכותב מתמחה (חוזים, נדל”ן, ירושות, שרותי נוטריון, שרותי תרגום ועריכה), נא ליצור קשר עם סיימון: 0737-40-60-40 / 0545-742-374 / [email protected] / www.jacksonadvocates.net .




[1] הדברים מכוונים לגברים ולנשים כאחד.